דנדון שֶׁלָּנוּ. הַיַּהֲלוֹם שֶׁבַּכֶּתֶר,

הָאוֹר, הַשִּׂמְחָה וְהַצְּחוֹק. הַדֶּלֶק שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה. הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב

שֶׁל כֻּלָּם. הַבָּחוּר הֲכִי מַצְחִיק, כּוֹבֵשׁ וּמְיֻוחָד.
מַנְגִּינַת חַיֶּיךָ נִקְטְעָה בְּיוֹם אֶחָד וַאֲנַחְנוּ כָּאן

לְהַבְטִיחַ לְךָ,

שֶׁאָנוּ נַמְשִׁיךְ לִרְקֹד.

לְמַעַנְךָ.

אֲנַחְנוּ מדמיינים אוֹתָךְ

מֵרִים כּוֹסִית שֶׁל עָרַק עִם אַבָּא,

כְּשֶׁאַתֶּם מִסְתַּכְּלִים אֶחָד לַשֵּׁנִי בעיניים,

צוֹחֲקִים וְנֶהֱנִים מֵהַזְּמַן שֶׁלָּכֶם בְּיַחַד.

הוּא בֶּטַח כָּל כָּךְ גֵּאֶה בַּגֶּבֶר שֶׁהָפַכְתָּ לִהְיוֹת.

בינתיים אֲנַחְנוּ נוֹשְׁמִים אוֹתְךָ,

בְּכָל נְשִׁימָה וּמַמְשִׁיכִים לְחַכּוֹת

לַיּוֹם שֶׁבּוֹ נתייחד שׁוּב כֻּלָּנוּ.

הַגַּעֲגוּעַ כּוֹאֵב בָּעֲצָמוֹת אֲבָל –

אֲנַחְנוּ מַבְטִיחִים לִהְיוֹת

חֲזָקִים וּלְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת

לְמַעֲנךְ לַמְרוֹת שֶׁזֶּה לְעוֹלָם לֹא

יִהְיֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר בִּלְעָדֶיךָ.

מדמיינים אוֹתְךָ מִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ

מִלְּמַעְלָה וְאוֹהֲבִים אוֹתְךָ הֲכִי בָּעוֹלָם

"אֵלּוּ שֶׁרוֹקְדִים נֶחְשָׁבִים

לִמְשֻׁגָּעִים בִּפְנֵי אֵלֶּה שֶׁלֹּא

יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַמּוּזִיקָה"