הכנת עבודת חקר

שלב ראשון :  פותחים  בסימניות של הדפדפן תיקייה (מועדפים- נמצא בשורת הכתובת ), בה נשמור את  האתרים בהם נשתמש לצורך העבודה..

במקביל, פותחים תיקיה על שולחן העבודה שבה נשמור את דף הטיוטה של העבודה, העבודה המוכנה, תמונות, קבצי WORD או PDF שנוריד מהאינטרנט, או ממקור מוסמך אחר.

נכנסים לגוגל. גוגל הוא  מנוע החיפוש הגדול ביותר ובו נמצא כנראה את רוב החומר.

שלב שני:

תהליך החיפוש במנוע החיפוש גוגל:

שימוש במילות חיפוש :  מילות החיפוש יהיו מתוך נושא העבודה או שם העבודה.

אפשרות נוספת היא לרשום מילים קרובות, לתיאור  נושא העבודה. כלומר נרשום מילים מנוסחות  בצורות שונות. בנוסף, יש אפשרות להוסיף מרכאות, פלוס או מינוס. לצורך  השגת תוצאות מדויקות יותר.

כאשר עולות תוצאות החיפוש, מופיעה כתובת האתר, סוג הקובץ אם קיים (DOC, PDF…) והסבר קצר על תוכן האתר. לשורת הכתובת יש סיומות שונות. רוב הסיומות של כתובות הן CO.IL         
צריך לשים לב לסיומות שהן IL.ORG  (ממשלתי,)  או  IL.AC  שהן כתובות של מוסדות אקדמיים.
שם הכתובת יכול גם להעיד על האתר.  למשל – http://www.mevoot.co.il/.
אלו אתרים שלרוב יהיו מצויינים כמקור.  תוצאה שהקובץ בה הוא PDF  יכולה להכיל חוברת, או מאמר נרחב.

מדריך לחיפוש בגוגל – זהו מדריך פשוט וברור. 

חיפוש מתקדם –

נמצא בגלגל השיניים למעלה או "חיפוש מתקדם" למטה. לא מצאתם? רשמו "גוגל חיפוש מתקדם".

שם אפשר לקבוע אילו מילים בדיוק יופיעו בחיפוש, זמן המאמר, שפה, סוג הקובץ ועוד.

קיים חיפוש מתקדם גם לתמונות, שם אפשר לקבוע איזה סוג תמונה לחפש, איזה גודל, איזו שנה, זכויות יוצרים ועוד.

טיפים לחיפוש בגוגל

אפשר לחפש גם סרטונים, מפות, מאמרים.

כמעט לכל אתר יש שדה חיפוש. רק שלעיתים הוא מוחבא היטב. כדאי לחפש את הצורה הזו לחיפוש: 

אם לא מצאנו את מבוקשינו, הרי שבתוך האתרים שאנו מוצאים נחפש את החומר לו אנו זקוקים. אם המידע לא מופיע בשדה החיפוש, כדאי להשתמש באופציה CTRL+F  (קונטרול פלוס האות F) כדי למצוא היכן מסתתר החומר.

ישנם נושאים  שקיים קושי ממשי למצוא חומרים עליהם ברחבי האינטרנט .

לכן מומלץ לבדוק אם יש חומרים על אותו נושא לפני שאנו מחליטים סופית עליו.

אם אין מספיק אתרים וספרים שבהם אפשר למצוא מספיק חומרים, יש לחפש מיד נושא אחר. אין טעם  לחפור בעבודה, יהיה קשה להכין אותה ויתכן שלא תסיימו אותה בזמן הקצוב.

תהליך איסוף ושמירת החומרים שמצאנו.

לאחר שהחלטנו (פחות או יותר) שאלו האתרים שנצטרך לעבודה, אנו נשמור אותם בסימניות (הסבר למעלה). כמו כן  ייתכן ושבחלק מהחומרים באתר נרצה להשתמש בשלב מאוחר יותר, לכן נעתיק אותם לתיקייה שפתחנו (הסבר למעלה ).

כל חומר שאנו מעבירים לדף הטיוטה אנו מצרפים גם את המקום ממנו לקחנו אותו, ספר, מאמר תמונה וכו', וזאת כדי שאפשר יהיה למצוא אותו אחר כך. אחד הכלים הכי חשובים בביצוע עבודות.

מהם האתרים שנחפש?

אתרים ממשלתיים, אתרים אקדמיים. אתרים מחקריים שאינם פרסומיים. מכוני מחקר כמו מכון וייצמן, מכון דוידסון, מכוני מחקר חברתי, מרכזי מידע ועוד. אפשר להשתמש בדפי המאגרים שבאתר, באתרי חיפוש מידע אחרים של מוסדות שונים, למשל בתי ספר . מאגר המידע של מת"ל הוא העשיר ביותר שקיים בנושאים לימודיים.

כתבי עת מדעיים. אתרים ובהם מאגרי מידע והפנייה למידע. סרטונים אותם עורכים אנשים מוכרים בתחומם (דוקטור, פרופסור, עורך, איש חשוב מאוד). כך גם בלוגים של אנשים מוכרים בתחומם (דוקטור, פרופסור, עורך, איש חשוב מאוד). שיכולים להיות רציניים ומדעיים עד מאוד.

נחפש תמונות להן אין זכויות יוצרים. יש אפשרות לחפש קליפ ארט (ציור).  כדאי לחפש תמונות בגודל מסוים, קטן או בינוני  ולא להקטין אותן בעבודה, כדי לא להכביד על העבודה. כך קל יותר להעביר את העבודה באימייל, דיסק און קי, או ענן.

ויקיפדיה – אנציקלופדיה מצוינת בעלת שם רע. אמנם כל אחד יכול לערוך את האנציקלופדיה, אולם כל ערך עובר בדיקה דקדקנית של ויקיפדאים.  אחוז החומר השגוי בויקיפדיה נמוך ומתקרב לזה של אנציקלופדיה בריטניקה הבריטית. לכל ערך יש הפניות לערכים נוספים. יש מקורות מידע. הפנייה לקישורים נוספים בנושא. כל ערך נמצא בקטגוריה מסוימת ולמטה אפשר לראות מהי הקטגוריה וקטגוריות המשנה ולחפש בהן עוד חומר. אפשר לאסוף את כל החומר בויקיפדיה ולערוך אותו  כספר בתוך הויקיפדיה. כך החומר נגיש יותר. לויקיפדיה העברית יש  אלפי ערכים ואין שום סיבה לא להשתמש בהם.

ויקיפדיה:שילוב בהוראה

קטגוריה: מכוני מחקר ישראלים – בויקיפדיה. מאגר עצום.

בתוך ויקיפדיה  ישנה קטגוריה שנקראת מכוני מחקר ישראלים .שהוא מאגר גדול  לאתרים מחקריים  המשמש כמקורות מהימנים ואמינים.  כמו כן קטגוריה זו  רשומה לפי א ב .

 עם זאת חשוב לציין – אף אנציקלופדיה לא יכולה לשמש כמקור יחיד. אי אפשר להשתמש בשלוש אנציקלופדיות / לקסיקונים / מילונים נפרדים כשלושה מקורות. חייב להיות מאמר אחד לפחות שיכול להוכיח את טענת העבודה.

 סינון אתרים.

כשעורכים חיפוש עבור נושא מסוים, אנו נקבל הרבה מאוד תוצאות, לכן יש צורך בסינון.

הסינון עוזר לנו להתמקד בחומרים  שהם רלוונטיים  לנו לעבודה.

אתרים שרצוי וכדאי לסנן הם:

אתרים של חברות פרטיות, אלא אם המידע שבהם הוא אינפורמטיבי בלבד. 
מאמרים שלא מופיע  בהם שם המחבר, מחבר לא מוכר , או מאמרים שלא עומד מאחוריהם מוסד ידוע כלשהו. אם לא מזהים  מיהו המחבר הרשום, רצוי  למצוא ערך עליו ב ויקיפדיה או גוגל. יתכן שהוא  ידוע בתחומו ולא מוכר לנו. חבל יהיה לפספס מאמר טוב בגלל אי חיפוש יסודי יותר.

אתרים של בתי ספר לא טובים כמקור, כי חלק מהעבודות שם נכתבו על ידי תלמידים. גם אלו שנכתבו על ידי מורים לא תמיד אמינים כמקור.

פורומים גם אינם מאגר טוב.  רשתות חברתיות , פייסבוק, טוויטר אינסטגרם.

לעיתים יש צורך להשתמש בכתבות מעיתונים, כיוון שאין מקור אחר. העיתים הזה מתרחש כאשר החומר הנדרש שייך לאקטואליה עכשווית.  במקרה  כזה יש צורך להביא מאמרים מכמה עיתונים / כתבי עת, כדי שהעבודה תהיה מרובת מקורות ואובייקטיבית ומכסה את כל הנושא. כמו כן, יש להוסיף לפחות מאמר אקדמי, מחקרי  אחד הנוגע לנושא העבודה.

יחד עם זאת, יש להתייחס לכתבות בעיתונים בחשדנות. ורצוי לא להשתמש בהם.

פרסומות אינן מקור מידע כלל. אלא אם כן הן חלק מהעבודה. 

הערכת מקור מידע

שאלות מנחות:

מי הכותב/הכותבים? מה האג'נדה שלו/שלהם?

מי המממן? באיזה מסגרת התפרסם?

על מה מבוסס הטקסט? האם מוזכרים מקורות?

כמה זמן חלף מאז האירוע המתואר?

כמה זמן חלף מאז פרסום הטקסט?

האם ישנם מאמרי ביקורת על הטקסט?

הנחיות לכתיבת עבודת חקר

 רישום ביבליוגרפי

ביבליוגרפיה נרשמת בסוף העבודה.. התלמידים צריכים להכין רישום ביבליוגרפי. עם זאת, הרישום לא חייב להיות מדויק – כל מורה על פי דרישותיו. דרישות המינימום:

מאמר מהאינטרנט:

כתובת אתר האינטרנט. שם אתר האינטרנט.

כאשר נלקח מאמר בתוך אתר, והמאמר עצמו נרשם במקור בכתב עת, או ספר,  והוא רשום באופן זה באתר, צריך לרשום את הביבליוגרפיה של הספר ולא של האתר. דוגמאות אפשר למצוט בספריה הוירטואלית של מטח, באתר כותר, במקראנט ועוד.

מאמר מספר, כתב עת, עיתון וכו':

שם המחבר. שם הספר (מאמר. כתב עת, סרטון וכו'). הוצאה לאור.  שנת ההוצאה.

כדאי שהמחבר יהיה דוקטור, פרופסור, עורך, איש חשוב מאוד. בביבליוגרפיה לא רושמים את תוארו של אדם, כיוון שיכול להיות שאותו דוקטור הוא כבר פרופסור וכך אנו מפחיתים בערכו.

אתר  זה מסביר איך להכין עבודת חקר

 הקניית ידע לחיפוש לתלמידים

כתבו: לאה דסאו & מירי גווילי

ספרית מבואות הנגב 2017