זהר בן נאוה ויהודה (טומי). נולד ביום כ"ח באב תשל"ז (12.8.1977) בקיבוץ להב. אח ליערה בת הארבע וללליב בת השנתיים. בהיותו בן שנתיים וחצי, נולדה אחותו שני. זהר היה ילד סקרן ומתעניין.

לאחר שש שנות לימודים בקיבוץ להב, עבר עם קבוצתו למוסד החינוכי 'מבואות הנגב' שבקיבוץ שובל, שם למד במגמה הריאלית, שיחק כדורעף, ניגן בגיטרה ושלח ידו גם בכתיבה לעלון המקומי. נטל חלק בפעילויות הפנימייה השונות והיה חבר בתנועת 'השומר הצעיר'. למרות שלא השקיע מאמצים רבים מדי בלימודים, היה זהר, הודות לכישוריו הטובים, תלמיד מצטיין אשר סיים את בית-הספר עם תעודת בגרות מעולה, מתוגברת בכל המקצועות הריאליים.

בקיץ 1996 התגייס זהר לצה"ל והוצב ביחידת 'ניצן' של חיל-המודיעין. הוא עבר את מסלול ההכשרה והיה לתצפיתן. הוא שירת בתפקיד זה ושהה בלבנון במשך שלוש תקופות.

זהר נפל בקרב בלבנון. בירידה האחרונה מהקו, במהלך חג הסוכות, התפוצץ מטען חבלה שהונח בידי מחבלי החיזבאללה ליד שיירת צה"ל בעיירה חצביה. מן הפיצוץ רב-העצמה נהרג זהר, והוא בן עשרים-ואחת. עימו נפל סמ"ר מגן פרידמן.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "זהר סימל עבורנו את היכולת לשאול שאלות ולהגיע לאמת, תוך ביטוי של חכמה וצניעות משולבות יחד. בתקופת שהות הצוות בלבנון שימש זהר כמפקד. זהר ביצע את משימותיו בצורה הטובה ביותר, תוך גילוי בגרות, הקפדה על אוזן קשבת לחיילים וכחבר שניתן לבטוח בו בשעות הקשות. כך נזכור את זהר, צנוע ובעל שקט נפשי, בצד חכמה וכמובן החיוך התמידי שעליו הקפיד."

העיתונות סיקרה בהרחבה את נסיבות האסון והאירה את דמותו של זהר.

במלאות שנה לנפילתו הוציאה לאור משפחתו של זהר חוברת זיכרון הכוללת תמונות מתחנות חייו השונות, קטעים מתוך היומן המשפחתי וקטעים שכתב זהר וכן מכתבים ושירים שכתבו לו קרובים וחברים.

אחד החברים כתב לזכרו: "בחתיכות הפאזל שמרכיבות את חיי / חסרה חתיכה אחת חשובה / חתיכה כזאת שתמיד מחייכת / ושתמיד שמחה להגיש עזרה. / כל פעם שאני מרכיב את עצמי מלמעלה / נשאר חור שחור בחתיכה התשיעית מלמטה / ולא משנה כמה שאנסה למצוא חתיכה דומה / היא תמיד תישאר אחת ויחידה."

זהר נפטר ביום ט"ו בתשרי תשנ"ט, 05 באוקטובר 1998. בן 21 היה במותו.
הותיר הורים ושלוש אחיות. 
נקבר בבית-העלמין בקיבוץ להב.
יהי זכרו ברוך

מתוך "המרכז למורשת המודיעין"